משכוכית שרותי הובלה בע"מ נ' דלק שמנים-דלקול בע"מ

פסק דין

מבוא

1.לפניי תובענת התובעת – חברה למתן שירותי הובלה ושינוע, על סך 88,650 ₪ ,בגין נזקים נטענים שנגרמו לה עם הפסקת פעילותה למתן שירותי הובלה, בלא מתן הודעה מוקדמת.

טענות הצדדים בתמצית

2.לטענת התובעת התקיים בינה לבין הנתבעות שיתוף פעולה ארוך טווח לאספקת שירותי הובלה על ידי נהג קבוע בקווי החלוקה של הנתבעות בהתאם למחירון הובלות שמנים – נספח א' לכתב התביעה.

לטענת התובעת, בהסכם שבינה לבין הנתבעות נקבע תנאי של מתן הודעה מוקדמת בת 60 ימים.

3.התובעת מציינת, כי הנתבעות הפסיקו את העבודה עמה בלא מתן הודעה מוקדמת תוך שנגרמו לה הנזקים כדלקמן:

א.2 חודשי עבודה בלא התראה מוקדמת – 56,650 ₪.

ב.עלות רכישת המשאית אשר הותאמה לצרכי הנתבעת – 20,000 ₪.

ג.עלות הכשרת נהג (אשר לימים הועסק אצל הנתבעות) לצורך מתן שירות לנתבעות – 12,000 ₪.

4.בכתב ההגנה נטען, בין היתר ובתמצית, כי התובענה אינה מגלה עילת תביעה כנגד הנתבעת מס' 1 וכי הסכם השירות אשר צורף כנספח א' לכ"ת הינו סיכום מחירים של שירותי ההובלה אשר התובעת היתה אמורה לספק לחב' של-דל בע"מ (לימים הנתבעת מס' 2).

הנתבעות מכחישות כי היה בינן לבין התובעת הסכם כלשהו לענין מתן התראה / הודעה מוקדמת, לשיטתן פעולות התובעת ברכישת המשאית או בהכשרת הנהג היו פעולות פנים ארגוניות אשר נועדו להשיא את רווחי התובעת ואין מקום לפצותה בגינן.

דיון והכרעה

פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת על סיום ההתקשרות

5.מטעם התובעת הוזמן למתן עדות בעל פה מר דוד אסף אשר היה מנהל אגף לוגיסטיקה אצל הנתבעת מס' 1 משך 30 שנה, עד חודש ינואר 2008 ובתקופה הרלוונטית. העד ציין, כי בתחילה עבדו עם התובעת דרך הנתבעת מס' 2 "כל התשלומים להובלות שביצעה התובעת שילמנו לנתבעת 2. אחרי כמה חודשים הגיעו אליי מנכ"ל הנתבעת 2 ואמר לי שחבל שאהיה באמצע ואמר לי תקבע איתו ותשלם לו ישירות. שילמנו לפי התנאים שעבד עם הנתבעת 2. אחרי כמה חודשים רציתי למסד את זה כמו עם כל החברות שעבדנו איתן, הכנתי הסכם עבודה בינינו והחתמתי את מנהל התובעת והעברתי את זה לחתימה למנכ"ל הנתבעת 1 דאז... מר נתן גלבוע." (עמ' 7 שו' 22-14).

6.העד נשאל האם במסגרת ההסכם שהכין היה קבוע סעיף של מתן התראה מראש על הפסקת עבודה והוא השיב "כן, זה היה נוהל קבוע של מתן הודעה מוקדמת של 60 יום. כל חב' הובלה ההסכם הוא דו צדדי. מי שרוצה לעזוב, הודעה בכתב בת 60 ימים." (עמ' 8 שו' 1-2).

עוד אישר העד, כי על פי ההסכם שחתמה התובעת והועבר למנכ"ל הנתבעת 1 דובר על 20 ימי עבודה בחודש מינימום. (עמ' 8 שו' 4).

7.בחקירה הנגדית, במענה לשאלות ב"כ הנתבעות ציין העד, בין היתר, כי את נספח א' לכתב התביעה (מחירון הובלות שמנים מיום 12.2.07) הוא לא מכיר וכי "זה לא מסמך שנחתם עם הנתבעת 1. זה לא המסמך שהחתמתי עליו את מנהל התובעת ואשר העדתי עליו בתחילת עדותי." (עמ' 9 שו' 4-3).

8.מר יהודה אוחיון, מנכ"ל הנתבעת מס' 2 משך כ- 11 שנה, אישר בחקירתו כי נתן גלבוע היה מנכ"ל הנתבעת מס' 1 כי הוא הכיר את מר דוד אסף אשר ניהל את כל ההפצה של השמנים ואת המחסנים. לדבריו, הוא אינו יודע מה סיכם אסף עם מנהל התובעת, כאשר הנתבעת מס' 1 עברה לעבוד עם התובעת במישרין. (עמ' 14 שו' 32-28, עמ' 15 שו' 1 ו- 14-13).

9.עד נוסף מטעם הנתבעת 1 מר עופר סטרוסטקי ציין בעדותו, כי דוד אסף לא עבד בחברה בתקופתו, כי הוא החל לעבוד בנתבעת 1 בשנת 2009 והוא ידע לומר שאסף עבד בנושא ההובלות. העד ציין, כי הוא לא היה גורם שניהל מו"מ וסיכם דברים מול התובעת והוסיף כי עם תחילת הפרשה "הבנתי שמנהל התובעת טען שיש הסכם. ניסיתי לאתר את ההסכמים, הלכתי לארכיון שלנו, בדקתי איפה שיש הסכמים אם זה במח' הכספים או לוגיסטיקה ולא מצאתי." (עמ' 16 שו' 16-14).